עורכי דין לוגו
 
עורכי דין מועדפים עורכי דין - פרסום עורכי דין ראשי
 
ראשי > עורכי דין עבודה וביטוח לאומי    
כאן תוכלו למצוא מבחר של משרדי עורכי דין המתמחים בדיני עבודה: זכויות העובד והמעביד, פיצויים, פיטורים, סכסוכי עבודה, ייצוג בבית הדין לעבודה, ניסוח הסכמי עבודה, הלנת שכר ועוד ובביטוח לאומי: דמי אבטלה, קצבאות, ייצוג בפני ועדה רפואית,
הפניה הראשונית אל עורך הדין היא בחינם וללא התחייבות


עורכי דין עבודה וביטוח לאומי - נבחרים
עו"ד לביטוח לאומיעו"ד לדיני עבודהיצוג בפני ועדות רפואיותעו"ד לתביעות פנסיה
עו"ד לתביעות קיצבה   
סה"כ 10 עורכי דין עבודה וביטוח לאומי בנבחרים
אלי שיליאן, משרד עורכי דין
המשרד הינו צעיר ודינמי ומעניק שירות מקצועי בתחומי עיסוקו
   
יאיר סמוגורה, משרד עורכי דין
המשרד עוסק בדיני נזיקין וברשלנות רפואית ומספק ללקוחותיו חבילת שירות מקיפה, ומקצועית. חבילת השירותים היא החל מפגישת ייעוץ ראשונית ועד ייצוג בערכאות ...
   
רונן פרידמן, משרד עורכי דין
מדיניות המשרד: טיפול אישי ופרטני במספר מוגבל של תיקים. אם לא מתאפשר לקבל תיק לטיפול, עו"ד רונן פרידמן משתדל להקל על המבקשים ולהפנות אותם לעורך דין...
   
שי טל ושות', משרד עורכי דין
משרד עו"ד שי טל ושות' עוסק בתחומי המשפט הבאים: דיני עבודה, ביטוח לאומי, דיני ספורט ומשפט אזרחי מסחרי. חשוב לציין כי משרד עו"ד שי טל ושות' הינו משר...
   
חכם את אור-זך, משרד עורכי דין
המשרד מנוהל על ידי עמיקם אור-זך ויוסי חכם, עורכי דין משנת 1996. משרדנו יעמוד לשרותכם במגוון תחומים משפטיים במשרדנו קיימת גם מחלקה ליישוב סכסוכים מח...
   
גורל, שבד, דאי - משרד עורכי דין
משרדנו מתמחה במשפט אזרחי בעיקר בתחומי הנזיקין, הביטוח, דיני עבודה ותביעות ביטוח לאומי. המשרד דוגל ביחס אישי לכל לקוח תוך מתן דגש על שירות מקצוע...
   
גל קריכלי, משרד עורכי דין
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל היבטי המשפט האזרחי, בבתי משפט השלום, המחוזי והעליון וכן בבתי הדין לעבודה וטריבונלים שיפוטיים ו/או מעין שיפוטיים ...
   
רז, הראל, משרד עורכי דין
המשרד מעניק שירותים הן בארץ והן בחו"ל ברמה גבוהה.עורכי הדין במשרד: עו"ד גלית רז שחם. עו"ד עידית רז הראל
   
לילך אקרמן, משרד עורכי דין
עו"ד אקרמן לילך מתעסקת במתן שירותים בתחום האזרחי : דיני עבודה/ ביטוח לאומי, דיני נזיקין, דיני תעבורה, ייעוץ משפטי כללי, ייצוג והופעה בבתי משפט וב...
   
יורם נתיב, עורך דין ונוטריון
עו"ד ותיק ומנוסה, משנת 1969, בעל נסיון עשיר ומגוון. מתמחה בתביעות נזיקין, בתביעות כנגד הביטוח הלאומי ועוד. עד שנת 1993 ניהל מחלקות תביעות בחברות בי...
   
 
הילה פורת, עו"ד
סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן – החוק), קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום – שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. לענין זה, אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת תניק את הילד – הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד ועם זאת להמשיך העבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת מבלי ששכרה יפגע, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד, כאמור, שהיא עובדת במשרה מלאה. בנוסף יש לציין כי ההיעדרות המותרת על פי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה של העובדת. במקרה שהעובדת לא ניצלה את זכותה ל"שעת הנקה", היא איננה זכאית לתוספת במשכורתה וזאת בתנאי שהיא עצמה ויתרה על זכותה האמורה. יחד עם זאת, במידה והמעביד מנע מהעובדת לנצל את הזכות נראה כי העובדת תהיה זכאית לפיצוי לפחות בגובה שעת עבודה רגילה לכל יום בו נמנע ממנה לנצל את הזכות הנ"ל. המילה האחרונה בענין זה תהא לבית הדין לעבודה. וכשמדובר בלידה של תאומים? אין בחוק התיחסות עודפת לעובדת שילדה תאומים. בהקשר זה חשוב לזכור כי עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים, מעבר לחופשת הלידה הרגילה. במקרה של תאומים, זכותה של העובדת לשעת הנקה תתחיל ותסתיים שבועיים מאוחר יותר מזכותה במקרה בו הייתה יולדת ילד אחד בלבד. וכשמדובר בעובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה? כאשר עובדת מנצלת את זכותה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה (על פי חוק או בהתאם להסכמת מעסיקה), יש לבחון את עצם הזכאות ל"שעת הנקה". זאת מכיוון שהזכות ל"שעת הנקה" מתחילה בתום חופשת הלידה עצמה, ומסתיימת 4 חודשים לאחר מכן. עובדת שלא עבדה בתקופה זו, ולמעשה חוזרת לעבודה לאחר למעלה מ-4 חודשים מיום שנסתיימה חופשת הלידה שלה, מפסידה את הזכות ל"שעת הנקה". עובדת שחזרה לעבודה לאחר פחות מ-4 חודשים מיום שנסתיימה חופשת הלידה שלה, תהיה זכאית ל"שעת הנקה" ממועד חזרתה לעבודה ועד תום 4 חודשים מתום חופשת הלידה. בנוסף, יצויין כי בהצעת חוק, שפורסמה ביום 15.3.2005, הוצע לקבוע כי העובדת תהיה רשאית להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום עד שימלאו לילד אשר ילדה שנה אחת, וזאת במטרה לעודד אמהות עובדות להמשיך ולהניק את היילוד גם לאחר חזרתן לעבודה, מתוך הכרה בחשיבותה של ההנקה לבריאותם של האם והיילוד. יצוין כי הסדר זה קיים כיום לגבי עובדות המדינה, מכוח תקנון שירות המדינה.

לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
דוד מימון
רבים העובדים שעובדים שעות נוספות, אך לא כולם מקבלים את התמורה לה הינה זכאים בגין שעות עבודה אלה. על מנת שהעובד יהיה זכאי לתשלום עבור שעות עבודה נוספות אלה, צריך המעביד לבקש כי העובד יעבוד שעות נוספות או כי ברור מאיליו כי העובד מתבקש לעבוד שעות נוספות אלה, כלומר לא די בכך כי העובד עבד שעות נוספות כדי לזכותו בתשלום, אלא עבודת שעות נוספות זו צריכה להיות לפחות על דעתו של המעביד באופן מודע או בהסכמה שבשתיקה. המחסום הנ"ל אינו קשה למעבר, ואף מרבית עורכי הדין אינם מודעים לצורך בקיומו, אך הוא "הבעייה הקלה", שכן חזקה על עובד מן השורה שלא יעבוד שעות נוספות אם הוא לא מתבקש לעשות זאת על ידי מעבידו. הבעיה הקשה יותר, הרובצת לפתחו של העובד, הינה בעיית ההוכחה, שכן תביעה לשעות נוספות הינה תביעת ממון שיש להוכיחה לפרטי פרטים, קרי יש להוכיח את כל שעה נוספת שהעובד טוען כי בוצעה על ידו, וכיצד יוכיח עובד את מנין שעות עבודתו, אם לא ניהל רישום בזמן אמת?! ככלל אי רישום של שעות העבודה, שיהיה מקובל על בית הדין, ישמיט את הקרקע מתחת לרגליה של עילת תביעה זו, כאשר שוב ככלל ישנה עדיפות על רישום שבוצע על ידי נציגי המעביד או צידי ג' אחרים כדוגמת מקבל השירות, בענף השמירה, ענף המחשבים ודומיהם, אך לעיתים גם רישום של העובד יתקבל בבית הדין, כאשר בית הדין יבחן את מהימנות הרישום ואת האותנטיות שלו. לעיתים ניסו עובדים, שזמנם בידם, לרשום בדיעבד את רישום שעות העבודה שלהם, אך שגו ורשמו כי עבדו בשבת בשעה שאין עבודה בשבת או רשמו שעבדו ביום כיפור או בימים שבהם נסעו לחו"ל, או היו חולים או שהעסק היה סגור ועוד מקרים בהם דחה בית הדין את הרישום שהוגש על ידי העובד כלא מהימן דיו ובשל כך נדחתה תביעת העובד לשעות נוספות. חרף האמור לעיל, גם אם אין בידי העובד רישום לגבי שעות עבודתו, שנערך על ידו או על ידי אחרים, יכול ויצליח לזכות בתביעתו לתשלום עבור שעות נוספות, אם יצליח להוכיח את מסגרת שעות העבודה בה עבד מידי יום ביומו, כך לדוגמה עובדת בחנות שנפתחת בשעה קבועה ונסגרת בשעה קבועה או מקום עבודה שבו נדרש העובד לעבוד מכסת שעות מסוימת מידי יום ועל כן ניתן לזכות בתביעה גם ללא קיום רישום של שעות העבודה מידי יום. לאחר שבית הדין השתכנע במנין שעות העבודה שעבד העובד נותר לבצע תחשיב של השכר המגיע לעובד או יותר נכון של הפרשי השכר המגיעים לעובד. תחשיב זה אינו קל לביצוע והוא דורש ידע לא מבוטל בדיני עבודה, כאשר התחיל במתן הסבר מן הקל אל הכבד. ראשית יש לחשב את מנין השעות הרגילות, השעות הנוספות בשיעור של 125% השעות הנוספות לפי 150%, שעות השבת לפי 150% שעות השבת לפי 175% ושעות השבת לפי תעריף של 200%. ככלל, ועל פי סעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה שעות נוספות הינן השעות העולות על מניון השעות ביום עבודה או העודפות על מנין השעות השבועיות. על כן, ככלל עבור עבודה מעל 8 שעות, קרי עבור השעה התשיעית ישנה זכאות לשעה נוספת בשיעור של 125% ועבור השעה ה- 11 ישנה זכאות לתשלום בשיעור 150% מהשעה הרגילה, כך הם פני הדברים בחישוב יומי. לעיתים עובד עובד 6 ימים בשבוע 8 שעות ביום, כאשר על פי התחשיב היומי לא עבד שעות נוספות, על כן לעובד שכזה יש לבצע תחשיב שבועי כאשר השעה ה- 44 וה- 45 הינם שעות לפי 125% מהשכר הרגיל ואילו על השעות 46 עד 48 ישולם לו 150% , אם עבד גם שבת כשעה נוספת בהמשך לאותו שבוע הינו זכאי כבר עבור השעה הראשונה ל- 175% ולאחר השעתיים הראשונות ל- 200%. יצוין כי על פי פסיקתו האחרונה של בית הדין הארצי התשלום עבור שעות נוספות יש לשלם תוספת של 25% ותוספת של 50% ועל כן התשלום הוא 175% ו- .200%. עם כל הכבוד הראוי חולק הח"מ על קביעה זו והוא סבור כי הינה שגויה וזאת לאו העובדה כי שכר השעה הנוספת הינו 125% ו-150% מהשכר הרגיל עבור השעות המשולם עבור השעות הרגילות ועל כן משהשכר הרגיל ביום שבת הינו 150% היה השכר עבור שעות נוספות צריך להיות 150% כפול 125% ןעל כן 187.5% ואילו עבור שעות נוספות לפי 150% בשבת היה צריך לשלם על ידי הכפלת 150% ב- 150% ועל כן לפי 225%. לדעתו של הח"מ יש להפוך את פסיקתו של בית הדין הארצי, שנקבעה בניגוד לחוק ו/או בניגוד לפרשנות הראויה לו, כפי שנפסקה במשך עשרות בשנים. גם אם העובד עובד מעבר ל- 8 שעות יומיות יש, לעניות דעתו של הח"מ, לבצע תחשיב לפי חישוב יומי ולפי חישוב שבועי ולבחור את שיטת החישוב העדיפה לעובד. יצוין כי למיטב ידיעתו של הח"מ אין על סוגיה זו פסיקה, אך הדבר מחויב המציאות, כך על פי הדוגמה של העובד העובד 8 שעות ביום. יש לזכור כי את תחשיב השעות הנוספות יש לבצע על בסיס השכר הרגיל הכולל את כל התוספות המשולמות לעובד, כך לדוגמה תוספת פיצול, תוספת וותק, וכל תוספת אחרת, אלא אם, כפי שלעיתים קרובות נכתב בהסכמים קיבוציים אלה ואחרים, כי התוספות אינן לצורכי חישוב שעת עבודה לשעות נוספות. על מנת להקל בביצוע התחשיב ועל מנת ששגיאה בהצבה לא תגרור צורך לביצוע תחשיב מחודש, הדרך הנוחה הינה להציב את כל הנתונים בתוכנת אקסל תוך קביעת הנוסחאות כמתואר לעיל ולהלן, לחשב את השכר שהיה מגיע ולהפחית ממנו את השכר ששולם, וכך לקצוב את הפרשי השכר המגיעים. יאוזכר כי להבדיל מתשלום פיצויי פיטורים, שאינם משתלמים אלא על רכיבי השכר הקבועים, ושאינם תלויים בתנאי, התשלום עבור שעות נוספות כולל את מחיר השכר הרגיל על כל התוספות המשתלמות , אף אם הן מותנות בתנאי. סוגיה נוספת שיש להכירה בביצוע תחשיב שעות נוספות הינו נושא שעת הלילה יום שישי וערב חג. שעת לילה מוגדרת על פי דין כשעת עבודה שלפחות שעתיים ממשמרתו של העובד נעשית לאחר השעה 22:00, כך לדוגמה עובד שעובד משעה 16:05 עד שעה 12:05 הינו עובד במשמרת לילה, כאשר המשמעות הכלכלית של הדבר הינה כי הינו זכאי לקבל שכר של 8 שעות עבור עבודה בת 7 שעות, כמו יום שישי וערב חג, כאשר עבור השעה השמינית הינו זכאי לקבל שכר נוסף, קרי עבור עבודה של 8 שעות במשמרת לילה הינו זכאי לתשלום עבור 9 שעות. (יצוין כי על פי הסכמי עבודה שונים – דפוס, מתכת ועוד – מקבל העובד עבור משמרת לילה תגמול גבוה יותר). סוגיה נוספת שיש להכיר היא סוגיית הפסקת האוכל. על מנת שניתן יהיה להפחית את זמן האכילה ממנין שעות העבודה יש צורך שההפסקה תהיה לפחות מחצית השעה ושבזמן זה יהיה העובד זכאי לעשות ככל העולה על רוחו לרבות לעזוב את המקום ולצאת לאכול מחוץ למקום העבודה ושלא יהיה זמין להיות מוקפץ בכל רגע לפעילות בעבודה. ישנם מקרים בהם סבורים עובדים כי הינם זכאים לתגמול בגין זמן נסיעתם לעבודה, אך הדבר אינו נכון אלא אם כן הזכות מעוגנת בהסכם קיבוצי זה או אחר כדוגמת ההסכם הקיבוצי בתחום עבודות הפיתוח ובנין ואחרים. לעיתים, אם המעביד מעביר את מפעלו למקום המרוחק באופן משמעותי ממקום מפעלו הקודם יכול שתצמח לעובד זכות לתשלום עבור זמן הנסיעה או חלקו, אך על העובד לפעול באופן מהיר לשמירה על זכויות שלא יאמרו כי הסכים לשינוי זה בתנאי עבודתו. ישנה קבוצת עובדים לא מבוטלת שהמעביד מבקש לטעון וטוען לגביה כי חוק שעות העבודה לא חל עליה ובין היתר לגבי עובדים , הנמצאים בדרגות ניהול הגבוהים במעלה, או שנדרשת ביחסים עימם יחסי אמון מיוחדים, להבדיל מיחסי אמון רגילים הנדרשים והמתקיימים בין עובד למעביד, או עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם, בחלק מהמקרים מאחר שהם עובדים מחוץ לחצרות העסק, אך נושא זה מחייב התייחסות נרחבת במאמר שייוחד לסוגיה זו, אך אומר על קצה המזלג, שלא בקלות יוציא בית הדין לעבודה עובדים מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. פרטים אודות מחבר המאמר: עו"ד מימון דוד הוציא לאור מספר אוגדנים בדיני עבודה, ובין היתר דוגמאות כתבי טענות עבודה וביטוח לאומי וכן " סדרי הדין בבית הדין האיזורי לעבודה בעין המשפט הלכה למעשה. בימים אלה משיק עורך דין מימון דוד את ספרו הסוף לחובות המיועד להדריך את החייב על דרכי הפעולה העומדים בפניו לפתוח דף חדש בחייו ללא כל חוב. המשרד נוסד בשנת 1988 על ידי עו"ד מימון דוד, שהנו בעל ידע טכנולוגי, כלכלי וחשבונאי ואף הנו נוטריון הנותן שירותים לרבות תרגום בתחום זה בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, הונגרית ורומנית. עו"ד מימון דוד מונה בשנת 1992 ליועץ המשפטי היחיד של ההסתדרות במרחב נתניה, החל להתמקצע בתחום זה ולהיות אחד המשרדים המובילים בתחום דיני העבודה באזור השרון. המשרד מתמחה בייצוג מעסיקים ועובדים בתחום דיני העבודה לרבות , בבקשות להיתר לפיטורים בזמן הריון, בשימוע טרם פיטורים, בצווי מניעה ברשות השיפוט בבוררויות, בועדות רפואיות, בועדות ערעורים על החלטות קרנות הפנסיה, ברשות השיפוט, בבתי הדין האזוריים, בית הדין הארצי ובג"צ. המשרד נותן חוות דעת מקצועיות בתחום דיני העבודה על רבדיו השונים, עריכת חוזי עבודה אישיים, לרבות חוזי העסקה של עצמאים למניעת טענות לקיום יחסי עובד ומעביד ו/או למניעת הנזק הכלכלי שייגרם בשל כך, ליווי מו"מ לעריכת הסכמים קיבוציים, בדיקת הסכמים קיבוציים קודמים, שיפור וסינון סיכונים הנובעים מהם וכו'. המשרד מתמחה בפירוקי חברות מעסיקות ובהכרזת מעסיקים כפושטי רגל על מנת לגבות ולממש את זכויותיהם של העובדים כאשר המעסיק חסר יכולת לפרוע החוב, לרבות נקיטת כל ההליכים הדרושים לכך עד קבלת הכספים לחשבון העובד. המשרד עוסק בכל מירקם היחסים מול המוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה על כל רבדיו לרבות מימוש זכויותיו של העובד הנפגע בתאונת עבודה ו/או בכל תאונה אחרת לרבות בוועדות הרפואיות , וועדות הרפואיות לעררים, בית הדין לעבודה, ובתי המשפט השונים מול חברות הביטוח השונות, המעסיקים, וקופות הפנסיה. במשרד מחלקה העוסקת בתביעות כספיות ובגביה בהליכי הוצל"פ המנוהלת על ידי עורכת דין המתמחה בכך. המשרד עוסק בייצוג הזוכה כאשר נדרש טיפול במסגרת הליכי הוצל"פ לשם מימוש פס"ד, שיק או שטר חוב תוך שימוש במשרדי חקירות, קבלנים ושימוש בתוכנות קבלת מידע המתקדמות ביותר באמצעות האינטרנט. המחלקה נותנת שירותים גם לחייב כגון: איחוד תיקים, התנגדות לביצוע שטר, טענת פרעתי וכן בטיפול בייצוג החייב בהליכי פשיטת רגל ובהליכי הסדר שונים לרבות מול הבנקים. במשרד ישנה מחלקה מטפלת בתביעות לפיצויי נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים. לרבות ייעוץ, ייצוג מול חברות הביטוח ובהליכי בבית המשפט, כמו גם בתביעות כתוצאה מתאונת עבודה או אחרות המוגשות כנגד חברות ביטוח ו/או המעסיק ו/או המזיק. המשרד אף מתמחה בייצוג נפגעים אלו מול הביטוח הלאומי בכל הנוגע לזכאותם, אם קיימת, לקצבת נכות. בנוסף עוסקת המחלקה בתביעות כנגד חברות הביטוח השונות בעילות שונות הנובעות מפוליסות ביטוח, כגון: אובדן כושר עבודה, נכות תאונתית, ביטוחי חיים, תגמולים, תביעות ע"פ חוק הנכים ואף בנזקי רכוש שונים. כמו כן כמובן עוסק המשרד בתחום המשפט האזרחי והמסחרי בכללותו על כל גווניו ורבדיו על מנת לתת ללקוח את השירות המשפטי המלא והמקיף ביותר. כתובת ופרטי התקשרות: ככר העצמאות 7, נתניה טל. 09-8629592 , פקס. 09-8329166 , נייד: -נא לפנות למזכירות אי מייל mimon@012.net.il

לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...


 
עורכי דין נזיקין וביטוח
עורכי דין עבודה וביטוח לאומי
עורכי דין רכב ותעבורה
עורכי דין פלילי
עורכי דין משפחה
עורכי דין חוזים ומקרקעין
עורכי דין הוצאה לפועל ובנקאות
עורכי דין למיסוי
עורכי דין משפט מסחרי וחברות
עורכי דין קניין רוחני
עורכי דין אזרחי
עורכי דין מנהלי
עורכי דין נישות ייחודיות